החלטה בתיק רע"א 8722/03

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ש' וסרקרוג), במסגרתה נקבע כי על המבקשת להתחיל בהבאת הראיות, נדחתה בקשתה של המבקשת לעיון במסמכים שנמצאים בידי המשיב, והתקבלה בקשת המשיב לגילוי ולעיון במסמכי המבקשת.

           המבקשת הינה חברה העוסקת בייצור מצברים לרכב, החייבים במס קניה בשיעור של 25% מהמחיר הסיטונאי. מס הקניה מנוכה במקור, על ידי היצרן. קרי, בכדי לנכות מס קניה על היצרן להוסיף למחיר שבו הוא מוכר את הטובין לסיטונאי את הפער שבין מחיר זה למחיר בו מוכר הסיטונאי את הטובין. בין המבקשת לבין המשיב נתגלעה מחלוקת באשר לסיווג שלושה מתוך לקוחותיה של המבקשת, שהמשיב סיווגם כסיטונאים ואילו המבקשת טוענת שהינם יצרנים או בתי מלאכה, כהגדרתם בחוק מס הקניה. לאור מחלוקת זו דחה המשיב את הודעת השומה שהגישה המבקשת והוציא לה שומה על פי מיטב השפיטה. חשיבות הסיווג נובעת מכך שעל פי הוראות נוהל 1/91 של מנהל המכס והמע"מ, סיווג הלקוחות כיצרנים או בתי מלאכה משמעותו כי את מס הקניה יש לנכות על בסיס המחיר שבו מוכר היצרן את המוצר, ולא על בסיס המחיר הסיטונאי. המבקשת השיגה על שומת המס לפי מיטב השפיטה שהוציא לה המשיב, ובמסגרת זו טענה כי גם אם הלקוחות האמורים הינם סיטונאים, המחיר הסיטונאי שקבע המשיב לצורך השומה הינו שגוי.

2.        משנדחו השגותיה, הגישה המבקשת ערעור על שומת מס הקניה לבית המשפט המחוזי. במסגרת ההליכים בפני בית המשפט המחוזי, הגישה המערערת שתי בקשות. בבקשה הראשונה, טענה המבקשת כי על פי הוראת סעיף 83(ד) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1976 (להלן: חוק מס ערך מוסף), שחל על מס קניה מכוח סעיף 5ח לחוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב -1952 (להלן: חוק מס קניה), יש להורות למשיב לפתוח בהבאת הראיות בערעור. בבקשתה השנייה עתרה המבקשת לגילוי ולעיון במסמכים המצויים ברשותו של המשיב, הנוגעים למחיר הסיטונאי בו מוכרים יבואני רכב שונים מצברים למוסכים (מידע בו השתמש המשיב, לטענת המבקשת, כאינדיקציה לקביעת המחיר הסיטונאי בשומת המבקשת). בית המשפט המחוזי דן בשתי בקשות אלו יחד, ואף צירף לדיון בקשה שלישית מצידו של המשיב לגילוי ועיון במסמכים המצויים בידי המשיבה.

           באשר לסדר הבאת הראיות קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות שתי מחלוקות עיקריות בין הצדדים, הראשונה נוגעת לשאלה אם שלושת הלקוחות האמורים הינם סיטונאים או יצרנים ובתי מלאכה. המחלוקת השנייה נוגעת לקביעת המחיר הסיטונאי. בית המשפט קבע כי לצורך הקביעה אם הלקוחות השנויים במחלוקת הינם סיטונאים או לא יש לברר נתונים שאינם מצויים בספרי החשבונות של המבקשת. בית המשפט ציין כי בעוד שעל זהות הלקוחות ניתן ללמוד מספרי החשבונות של המבקשת, על אופי פעילותם לא ניתן ללמוד מספרים אלה. על כן קבע כי מחלוקת זו הינה מחלוקת לבר-פנקסית שסעיף 83(ד) אינו חל עליה, ולפיכך על המבקשת לפתוח בהבאת הראיות. ביחס למחלוקת הנוספת, בעניין גובה המחיר הסיטונאי, קבע בית המשפט כי הינה מחלוקת פנקסית, אך הוסיף כי עניין זה לא משנה את סדר הבאת הראיות.

           אשר לבקשות לגילוי מסמכים, בקשתה של המבקשת התייחסה, כאמור, למסמכים הנוגעים למחיר שבו מוכרים יבואני רכב שונים מצברים למוסכים. בית המשפט קבע כי המשיב העביר למבקשת מידע לעניין זה על דרך של ריכוז נתונים וסבר כי בשלב הנוכחי אין לחייב את המשיב לגלות את המסמכים עצמם מפאת החשש לפגיעה בפרטיותם של נישומים אחרים. לעניין בקשתו של המשיב לגילוי מסמכים דחה בית המשפט המחוזי את טענתה של המשיבה לפיה חובת הגילוי החלה על הנישום מסתיימת בשלב ההשגה ואין לאפשר למשיב לתבוע גילוי מסמכים בשלב הערעור. בית המשפט ציין כי הליך הערעור על החלטות בהשגות על שומת מס קניה הינו כהליך תביעה בערכאה ראשונה ועל כן יש להביא בפני בית המשפט את כל המסמכים הרלוונטיים לבירור המחלוקת.

3.        טענות הצדדים בעניין נטל הבאת הראיות נסבות סביב פרשנות הוראת סעיף 83(ד) לחוק מס ערך מוסף הקובעת כדלקמן:

           הפסיקה פרשה את הוראת סעיף 83(ד) כקובעת כי מקום בו קיימת מחלוקת פנקסית ולא נפסלו ספרי הנישום יעבור נטל הבאת הראיות למנהל המע"מ (בענייננו - למנהל מס קניה - א' ר') והוא יביא ראשון את ראיותיו (ראו: ע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד נג(3) 493, 506; רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ' מס ערך מוסף, פ"ד נז(4) 891, 907) מחלוקות הטעונות בירור נתונים שאינם כלולים בפנקסי החשבונות, הינן מחלוקות "לבר פנקסיות"; ולצורך בירורן לא חל החריג הקבוע בהוראת סעיף 83(ד) לחוק. קרי, מקום בו המחלוקת הינה לבר-פנקסית נטל השכנוע והראיה נקבעים לפי הדין הכללי (ראו: רע"א 1436/90 ארד חברה לניהול השקעות ושירותים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מו(5) 101, 109).

           המבקשת טוענת כי אין חולק כי לא נפל פגם בספריה, וכי אף המשיב עצמו הסתמך על הנתונים המופיעים בהם. בספרים אלה מופיעים לקוחותיה של המבקשת, מועדי העסקאות שנערכו עימם והמחירים ששילם כל לקוח. היא סבורה כי אלה הם הנתונים הדרושים לבירור המחלוקת לגבי סיווג לקוחותיה, ומכאן יוצא, לשיטתה, כי המדובר במחלוקת פנקסית. כמו כן, סבורה המבקשת כי טעה בית המשפט משקבע כי מקום בו קיימות מחלוקת פנקסית ומחלוקת לבר-פנקסית זו לצד זו על הנישום לפתוח בהבאת ראיותיו. היא מלינה גם על החלטתו של בית המשפט לעניין גילוי המסמכים וטוענת כי טבלת ריכוז הנתונים שקיבלה מהמערער אינה מספקת לה את כל המידע הדרוש לה לשם ערעורה. לעניין קבלת בקשת גילוי המסמכים של המשיב טוענת המבקשת כי יש בכך כדי לפתוח מחלוקות חדשות ואף לפתיחת השומה מחדש. המשיב מצידו סומך את ידיו על החלטתו של בית המשפט קמא. לעניין בקשת גילוי המסמכים של המבקשת מציין המשיב כי המחיר הסיטונאי לצורך קביעת שומתה של המבקשת נקבע לפי נתוני המכירות של המבקשת עצמה, ולא לפי נתוני המכירות של יבואני הרכב שהמבקשת טוענת שיש לגלותם. השימוש היחיד שעושה המשיב, לטענתו, בנתונים אלה הינו לצורך הוכחת טענתו כי קיים פער בין המחיר הסיטונאי לבין המחיר שבו נרכשים המצברים מהיצרן, ולצורך זה הוא סבור כי די למבקשת בריכוז הנתונים שמסר לידיה. לעניין בקשתו לגילוי מסמכים מציין המשיב כי המבקשת לא עמדה בחובת גילוי המסמכים המוטלת עליה בשלבי השומה וההשגה וכי היא אף שינתה את גרסתה העובדתית בהודעת הערעור שהגישה לבית המשפט.

4.        דין בקשת רשות הערעור להידחות. שוכנעתי כי המחלוקת הנוגעת לסיווג לקוחותיה של המבקשת אינה מחלוקת פנקסית. הנתונים הדרושים להכרעה בשאלת אופיים של הלקוחות כסיטונאים או יצרנים ובתי מלאכה אינם מצויים בפנקסיה של המבקשת ובדין קבע בית המשפט את אשר קבע. אשר לסדר הבאת הראיות, בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין, בהן קיימת מחלוקת פנקסית לצד מחלוקת לבר-פנקסית תפתח המבקשת בהבאת הראיות. יוצא, איפוא, כי המבקשת תיאלץ להביא ראשונה את ראיותיה גם לעניין מחלוקת שנטל הבאת הראיות לגביה מוטל על כתפי המשיב. אכן, ככלל נטל הבאת הראיות כרוך מטבעו גם בסדר הבאת הראיות. נטל זה אף הוגדר כמטיל על התובע לפתוח בהוכחותיו ולהוכיח תביעתו הוכחה לכאורה (ד"נ 4/69 נוימן נ' כהן, פ"ד כד(2) 229, 291). גם הפסיקה שהתייחסה לסעיף 83(ד) קבעה כי מקום בו לא נפסלו הספרים והמדובר במחלוקת פנקסית יפתח פקיד השומה בהוכחותיו. עם זאת, חלוקת נטל הבאת הראיות בין הצדדים אינה מחייבת בהכרח פיצול בסדר הבאת הראיות. כאמור, בית המשפט קמא סבר כי די בכך שנטל הבאת הראיה מוטל על המבקשת במחלוקת אחת כדי שזו תפתח בהבאת הראיות בערעור כולו. לעמדה זו יש תימוכין בפסיקה (ראו: ע"א 272/68 קבוצת מכוניות "גרר" בע"מ נ' "ציון" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כב(2) 600, 601; רע"א 2840/90 זוכוביצקי נ' פקיד שומה ת"א 1, תקדין-עליון 90(3) 1140) ובנסיבות העניין לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא. מה גם שקביעה זו - הנוגעת לאופן ניהול ההליכים בבית המשפט המחוזי - נתונה לשיקול דעתו הרחב, ואין ערכאת הערעור מתערבת בכגון דא אלא במקרים נדירים. מקרה זה אינו נופל לגדרם של אותם מקרים.

5.        אשר להחלטותיו של בית המשפט קמא לעניין גילוי ועיון במסמכים, גם בעניין זה איני מוצא לנכון להתערב. קביעתו של בית המשפט ביחס לבקשתה של המבקשת הוגבלה לשלב הנוכחי של הדיון. אם בהמשך הדיון יתברר כי קיים צורך בגילוי המסמכים שהמבקשת עותרת לגלותם תוכל היא לשוב ולפנות בבקשתה. לגופו של עניין, לא שוכנעתי כי זכויותיה הדיוניות של המבקשת יפגעו אם לא ייחשף בפניה המידע שהיא מבקשת בשלב זה של הדיון. נראה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מאזנת היטב בין האינטרסים השונים הרלוונטיים לעניין. כך במיוחד, לאור החשש מפגיעה בפרטיותם של נישומים אחרים. כאמור, גם בהחלטתו של בית המשפט ביחס לבקשת גילוי המסמכים של המשיב אין להתערב. בית המשפט ציין בהחלטתו כי המדובר במסמכים התומכים במחיר הסיטונאי אשר עליו דיווחה המבקשת. למסמכים אלה חשיבות לצורך הבירור העובדתי בפני בית המשפט קמא ואין למנוע את גילויים למשיב.

           הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת בא-כוחו של המשיב בסך 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, ‏י"ג באלול תשס"ד (30.8.2004).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: